רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק כ · פסוק ט
וְנִזְעַק אֵלֶיךָ מִצָּרָתֵנוּ. בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ:
וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעַ. כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ שְׁלֹמֹה, וְהִבְטַחְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ; כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִם יִנָּגֵף עַמְּךָ״ (דברי הימים ב ו:כד) וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד ״וְסָלַחְתָּ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו״ (דברי הימים ב ו:ל). וַיֵּעָתֶר לוֹ ה׳, כְּדִכְתִיב ״וַיֵּרָא ה׳ אֶל שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לוֹ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ״ (דברי הימים ב ז:יב) וְכָל הַפָּרָשָׁה עַד ״וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם״ (דברי הימים ב ז:יד). וְעַתָּה אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁתִּזְכֹּר אוֹתָהּ הַבְטָחָה שֶׁהִבְטַחְתּוֹ, וְתִשְׁמַע וְתוֹשִׁיעֵנוּ מֵאוֹיְבֵינוּ הַבָּאִים עָלֵינוּ: