רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יח · פסוק ט
מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים. בִּגְדֵי מַלְכוּת, וְיֹשְׁבִין בְּגֹרֶן פֶּתַח שַׁעַר שֹׁמְרוֹן, בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ, כִּי כְּשֶׁנִּתְנַבְּאוּ הַנְּבִיאִים לִפְנֵיהֶם הָיוּ יוֹשְׁבִים חוּץ לָעִיר, וְשָׁם בָּאוּ מְרַגְּלִים שֶׁל מֶלֶךְ אֲרָם, וְשָׁמְעוּ שֶׁהוֹדִיעַ לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יִפּוֹל בַּמִּלְחָמָה. הוּא שֶׁצִּוָּה מֶלֶךְ אֲרָם לְחֵילוֹתָיו: לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת הַקָּטֹן וְאֶת הַגָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, לְקַיֵּם דִּבְרֵי מִיכָיְהוּ. לְפִיכָךְ כְּתִיב בְּגֹרֶן, שֶׁהָיָה מָקוֹם מְרַגְּלִים לְרַגֵּל, אֲבָל אִם הוּעַד בְּתוֹךְ הָעִיר, לֹא הָיוּ הַמְּרַגְּלִים שֶׁל מֶלֶךְ אֲרָם יְכוֹלִין לָבֹא שֶׁמָּא יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם שֶׁהֵם מְרַגְּלִים, אֲבָל כְּשֶׁהֵם חוּץ לָעִיר, אֲפִלּוּ יַרְגִּישׁוּ בָּהֶם וְיָבִינוּ כִּי מְרַגְּלִים הֵם, יְכוֹלִים הֵם לוֹמַר: לְמָקוֹם אַחֵר אָנוּ הוֹלְכִים, וּמַה שֶּׁקָּרַבְנוּ פֹּה אֶל הַגֹּרֶן – בִּשְׁבִיל הֶרְגֵּשׁ גָּדוֹל וְקִבּוּץ חֲיָילוֹת הֵנָּה פֶּתַח הָעִיר, תָּמַהְנוּ וּפָנִינוּ מִן הַדֶּרֶךְ לִרְאוֹת מַה זֶּה. וְהַמְּרַגְּלִים הֵם הוֹדִיעוּ לְמֶלֶךְ אֲרָם, וְהוּא צִוָּה שֶׁלֹּא לַהֲרֹג שׁוּם אָדָם כִּי אִם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה עָלָה בְלִבּוֹ שֶׁצִּוָּה שֶׁלֹּא לַהֲרֹג מִיִּשְׂרָאֵל רַק הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ? אֶלָּא מְרַגְּלִים הָיוּ לוֹ וְשָׁמְעוּ אֶת מִיכָיְהוּ אוֹמֵר: רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים וְגוֹ׳: