רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יח · פסוק ב
וַיֵּרֶד לְקֵץ שָׁנִים. וּבִמְלָכִים (מלכים א כב:ב) כְּתִיב ״וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וַיֵּרֶד יְהוֹשָׁפָט וְגוֹמֵר״, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית מִשֶּׁשָּׁלַח אֶת בֶּן הֲדַד (מלכים א כ:לד):
וַיְסִיתֵהוּ לַעֲלוֹת אֶל רָמֹת גִּלְעָד. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּסֵפֶר מְלָכִים: ״הַיְדַעְתֶּם כִּי לָנוּ רָמוֹת גִּלְעָד״ (מלכים א כב:ג); כִּי כְּשֶׁהִצִּיב יַעֲקֹב אֲבָנָיו שָׁם אֶת הַגַּל (בראשית לא:מו-מז), וְקָרָא לוֹ גַּלְעֵד, הֻחְזַק בּוֹ. וַאֲבוֹתֵינוּ לָקְחוּ גִּלְעָד וְהָרָמוֹת מְשׁוּכִים וּמֻחְזָקִים אַחֲרֵי הָעִיר; וַאֲבוֹתֵינוּ אָז בִּימֵי מֹשֶׁה, כְּשֶׁתָּפְשׂוּ גִּלְעָד שָׁתְקוּ אָז מִלְּקַחַת אוֹתָהּ כִּי לֹא חָשְׁשׁוּ בָּהֶם, אוֹ שֶׁמָּא בִּימֵי מֹשֶׁה לְקָחוּהָ, וְאַחֲרֵי כֵן לְקָחוּהָ הָאֻמּוֹת מִיַּד יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁלָּנוּ הֵם: