רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק יז · פסוק יב
וַיְהִי יְהוֹשָׁפָט הוֹלֵךְ וְגָדֵל. שְׁלֹשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר כְּלָשׁוֹן זֶה: יִצְחָק (בראשית כו:יג), שְׁמוּאֵל (שמואל א ב:כו), יְהוֹשָׁפָט. אֲבָל מֹשֶׁה (שמות יא:ג), דָּוִד (דברי הימים א יא:ט), מָרְדֳּכַי (אסתר ט:ד; י:ג) נֶאֱמַר בָּהֶם ״וְגָדוֹל״. אֲבָל יִצְחָק (בראשית כו:יג), שְׁמוּאֵל (שמואל א ב:כו), יְהוֹשָׁפָט כָּתוּב בָּהֶם וְגָדֵל, שֶׁאֵין נָכוֹן לוֹמַר וְגָדוֹל; בִּשְׁמוּאֵל כְּתִיב ״וַיִּגְדַּל הַנַּעַר שְׁמוּאֵל עִם ה׳״ (שמואל א ב:כא), וְחַס וְחָלִילָה לוֹמַר גָּדוֹל עִם ה׳! וְכָאן כְּמוֹ כֵן: גָּדֵל עַד לְמָעְלָה, לָכֵן לֹא הָגוּן לוֹמַר גָּדוֹל, וְכֵן בְּיִצְחָק:
בִּירָנִיּוֹת. מִגִּזְרוֹת בִּירָה, מִגְדָּלִים גְּדוֹלִים לְחוֹזֶק:
וְעָרֵי מִסְכְּנוֹת. עָרֵי אוֹצָרוֹת לָתֵת בָּהֶם תְּבוּאָה וְיַיִן וְדָגָן: