רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק טז · פסוק ז
עַל כֵּן נִמְלַט. שֶׁלֹּא יָכֹלְתָּ לוֹ, לָמָּה? שֶׁלֹּא בָטַחְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כִּי אִם בָטַחְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁנִּשְׁבְּעוּ וְכָרְתוּ בְרִית יַחַד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּמֶלֶךְ אֲרָם עָלֶיךָ, כַּאֲשֶׁר בָּטַחְתָּ בּוֹ כְּשֶׁבָּאוּ עָלֶיךָ הַכּוּשִׁים (דברי הימים ב יד:ח-יד), לֹא נִמְלְטוּ מִיָּדֶךָ, וְהָיִיתָ נוֹצֵחַ לְכֻלָּם; אַף לֹא הָיִיתָ מְאַבֵּד מָמוֹנְךָ, שֶׁנָּתַתָּ לוֹ כְּדֵי לְהָפֵר בְּרִיתוֹ עִם בַּעְשָׁא (דברי הימים ב טז:ג); וְעַתָּה שֶׁלֹּא בָטַחְתָּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – אָבַדְתָּ מָמוֹנְךָ וְגַם מֶלֶךְ אֲרָם נִמְלַט מִיָּדֶךָ: