אור ברסלב
רש"י על דברי הימים ב פרק ט › פסוק ד

רש"י על דברי הימים ב· רש״י

פרק ט · פסוק ד

פסוק ב

וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ. בַּרְבּוּרִים וּמִינֵי מַעֲדַנִּים הָעוֹלִים עַל שֻׁלְחָנוֹ לָרֹב (מלכים א ה:ג):

וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו. שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ כְּשֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים עַל הַשֻּׁלְחָן. וְרוֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ תָּדִיר – לֹא הָיָה אֶחָד רַשַּׁאי לֵישֵׁב בִּמְקוֹם חֲבֵירוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו:

וּמַעֲמַד מְשָׁרְתָיו. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה מַחֲזִיק בְּמַעֲמָד שֶׁלּוֹ וּבְשֵׁירוּת שֶׁלּוֹ, וְלֹא הָיָה מְשַׁנֶּה לְמָחָר:

וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם. לֹא כְּמַלְבּוּשֵׁיהֶם שֶׁהֵם לְבוּשִׁים הַיּוֹם לוֹבְשִׁים לְמָחָר:

וּמַשְׁקָיו. רוֹב מַשְׁקָיו:

וַעֲלִיָּתוֹ. מְסִלּוֹת עֲלִיּוֹתָיו אֲשֶׁר יַעֲלֶה עֲלֵיהֶם מִבֵּיתוֹ לְבֵית ה׳:

וְלֹא הָיָה עוֹד בָּהּ רוּחַ. שֶׁהָיְתָה סְבוּרָה שֶׁאֵין חָכְמָה בְּכָל הַמַּלְכִיּוֹת כִּי אִם בְּאַרְצָהּ וּכְמוֹ חֲכָמֶיהָ; כִּי אַרְצָהּ בַּמִּזְרָח, וּלְפִיכָךְ הֵם חֲכָמִים בְּיוֹתֵר, לְפִי שֶׁמִּסְתַּכְּלִין בַּמַּזָּלוֹת; כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה (ראש השנה כ:): לְדִידַן מְכַסֵּי סִיהֲרָא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲרַב בָּבֶל. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מִכָּל חָכְמַת בְּנֵי קֶדֶם״ (מלכים א ה:י) – שֶׁהֵם הָיוּ בַּמִּזְרָח כְּדִכְתִיב ״וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם״ (בראשית יא:ב), ״וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרַיִם״ (מלכים א ה:י) שֶׁהָיוּ מְכַשְּׁפִים, חַרְטֻמִּים וְאַשָּׁפִים; וְחָכָם הָיָה בְּטַיִּיר. כָּךְ כְּתִיב בִּפְסִיקְתָּא. טַיִּיר הוּא לְשׁוֹן עֲרָבִי; וּבְוַיִּקְרָא רַבָּה בְּפֶרֶק בֶּן הַמִּצְרִי; ״כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם יוֹלִיךְ אֶת הַקּוֹל״ (קהלת י:כ) – זֶה עוֹרֵב וְחָכְמַת טוּיאַרִי:

תוכן העניינים

רש"י על דברי הימים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה