רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ח · פסוק ד
וַיִּבֶן אֶת תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר. וּבִמְלָכִים (מלכים א ט:יח) כְּתִיב ״אֶת תָּמוֹר״ וְ״תַדְמֹר״ קָרִינָן, וְזֶה שֶׁשָּׁנִינוּ בִּיבָמוֹת (טז.) אֵין מְקַבְּלִים גֵּרִים מִן הַתַּרְמוֹדִים. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נו:יט) בְּפָרָשַׁת עֲקֵידָה מְפָרֵשׁ, שֶׁעָזְרוּ לְשׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וּלְפִי שֶׁהֵמִירוּ עַצְמָם וְנִתְחַלְּפוּ לְרָעָה בַּסּוֹף, עַל כֵּן נִכְתַּב בַּמְּלָכִים ״תָּמוֹר״ לְשׁוֹן תְּמוּרָה, שֶׁהָיָה לָהֶם לַעֲשׂוֹת לְיִשְׂרָאֵל חֶסֶד עָשָׂה עִמָּהֶם שְׁלֹמֹה, שֶׁבָּנָה לָהֶם כְּרַךְ תַּדְמֹר. וּמִשּׁוּם שְׁלֹמֹה לֹא נִכְתַּב כָּאן ״תָּמוֹר״ אֶלָּא תַּדְמֹר, כְּלוֹמַר: עִיר חֲשׁוּבָה; הַכֹּל לִכְבוֹד שְׁלֹמֹה, שֶׁאֵין כְּבוֹד שְׁלֹמֹה לוֹמַר כָּאן הָא בָּנָה כְּרַךְ שֶׁמָּרְדוּ בּוֹ וְקִלְקְלוּ בּוֹ; וְעַל כֵּן כָּתַב תַּדְמֹר וְלֹא ״תָּמוֹר״: