רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ד · פסוק יג
וְאֶת הָרִמּוֹנִים אַרְבַּע מֵאוֹת. לְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר ״וַיַּעַשׂ רִמּוֹנִים מֵאָה״ (דברי הימים ב ג:טז), הָא כֵּיצַד? אֶלָּא כָּךְ יֵשׁ לָנוּ לְפָרֵשׁ: וַדַּאי אַרְבַּע מֵאוֹת רִמּוֹנִים עָשָׂה כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר כָּאן, וּמַה שֶׁאָמַר מֵאָה – הֲרֵי מֵאָה לְכָל טוּר וְטוּר, וְאַרְבָּעה טוּרִים הֵם, כְּדַאֲמַר שְׁנֵי טוּרִים לַשְּׂבָכָה אַחַת, וְכֵן שְׁנֵי טוּרִים רִמּוֹנִים לַשְּׂבָכָה אַחַת, הֲרֵי אַרְבָּעה טוּרִים. וְהָרִמּוֹנִים הָיוּ מְחוֹזָרִים בְּתוֹךְ הַשְּׂבָכוֹת הַמְשֻׁבָּצִים וּתְקוּעִים לְכַסּוֹת בָּהּ הֵיטֵב אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתָרוֹת: