רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ד · פסוק ג
וּדְמוּת בְּקָרִים תַּחַת לוֹ. צוּרַת דְּמוּת בְּקָרִים יָצַק מִמֶּנּוּ לַעֲמוֹד עָלָיו, וַאֲדוּקִים בּוֹ, כְּדַאֲמַר בְּסוֹף הַפָּסוּק: הַבָּקָר יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ:
סָבִיב סוֹבְבִים אוֹתוֹ עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִים אֶת הַיָּם. אֵין מְפֹרָשׁ כָּאן מָה הַדָּבָר שֶׁסּוֹבְבָן אֶלָּא בִּמְלָכִים (מלכים א ז:כד) כְּתִיב ״לִפְקָעִים מִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ סָבִיב וְגוֹ׳״, פְּקָעִים כְּגוֹן שֶׁעוֹשִׂין לְכוֹסוֹת פימילי״ש עֲגוּלִים מִשּׁוּם נוֹי, וּמִתַּחַת לִשְׂפָתוֹ וְסָבִיב הָיוּ עוֹמְדִים בְּשָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרֻבָּעוֹת וּשְׁתַּיִם עֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָכִיל אֲלָפִים בַּת יָכִיל שֶׁהֵם מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִקְוֵה טָהֳרָה, אֶלָּא בְּעִנְיָן זֶה, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּעֵירוּבִין (עירובין יד). וְהָעֶלְיוֹנוֹת מְרֻבּוֹעַת וְתַחְתּוֹנוֹת עֲגוּלוֹת אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּכִי כְּתִיב עָגֹל סָבִיב, סָבִיב מִשְּׂפָתוֹ כְּתִיב, וּמַה שֶׁאָמַר בַּפְּקָעִים הַלָּלוּ עֶשֶׂר אַמָּה לְכָל רוּחַ, אֲבָל בִּמְקוֹם עִגּוּלוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר עֶשֶׂר בָּאַמָּה סָבִיב:
שְׁנַיִם טוּרִים. הָיוּ הַפְּקָעִים:
יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ. הַכֹּל יְצוּקִים יַחַד, לֹא שֶׁחִבֵּר לוֹ אֶת הַפְּקָעִים אַחַר יְצִיקָתוֹ עַל יְדֵי מַסְמְרוֹת אוֹ עַל יְדֵי דֶּבֶק שֶׁקּוֹרִין שׁוֹלְדוּרָא בְּלַעַ״ז: