רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ג · פסוק טז
וַיִּתֵּן בַּשַּׁרְשְׁרוֹת. עָשָׂה שַׁרְשְׁרוֹת בְּרֹאשׁ הַצֶּפֶת תַּחְתָּיו, וּבְתוֹךְ הַשַּׁרְשְׁרוֹת קָבַע צוּרַת רִמּוֹנִים כְּדֵי לְכַסּוֹת חֲלַל הַצֶּפֶת, כְּדִכְתִיב (שם) ״לְכַסּוֹת אֶת שְׁתֵּי גֻּלּוֹת הַכֹּתֶרֶת״. וְעַל שֵׁם חֲלָלוֹ קוֹרֵא לָהֶם ״גֻּלּוֹת״, כְּזוֹ הַשְּׂבָכָה שֶׁכָּתַב שָׁם, הֵם הַשַּׁרְשְׁרוֹת, לְשׁוֹן ״וְעַל שְׂבָכָה יִתְהַלָּךְ״ (איוב יח:ח) – לְשׁוֹן עֲנָפִים, כְּמוֹ ״בַּסְּבַךְ בְּקַרְנָיו״ (בראשית כב:יג). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: קוֹפְיָא, וְר׳ אֶלְעָזָר פֵּרֵשׁ: עֲנָפִים: