רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ג · פסוק ו
וַיְצַף אֶת הַבַּיִת אֶבֶן יְקָרָה. שִׁקַּע וְרִבַּץ אֲבָנִים יְקָרוֹת בַּזָּהָב בְּקִירוֹת הַבַּיִת לְתִפְאָרֶת וּלְנוֹי:
וְהַזָּהָב. שֶׁאוֹמֵר וַיְחַפֵּהוּ זָהָב טָהוֹר מִזְּהַב פַּרְוָיִם הָיָה. פַּרְוָיִם, שֵׁם מָקוֹם; וְרַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ (יומא מד:-מה.), שֶׁדּוֹמֶה לְדַם פָּרִים מֵרוֹב שִׁבְחוֹ וְאַדְמִימוּתוֹ: