רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק ב · פסוק יג
בֶּן אִשָּׁה. אַלְמָנָה הָיְתָה (מלכים א ז:יד):
מִן בְּנוֹת דָּן. מִשֵּׁבֶט דָּן:
וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי. יְהוּדִי הָיָה, יוֹשֵׁב בְּצוֹר; דּוּגְמָא ״עוֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי״ (שמואל ב ו:י) – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּגַת וְלֵוִי הָיָה. וּבִמְלָכִים כְּתִיב ״וּבֶן אִשָּׁה אַלְמָנָה… מִמַּטֵּה נַפְתָּלִי וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי״ (מלכים א ז:יד)! אֶלָּא אִמּוֹ מִדָּן וְאָבִיו מִנַּפְתָּלִי. וּמַה צָּרִיךְ לְיַחֵס מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט הָיָה אָבִיו וְאִמּוֹ? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״דָּנַנִּי אֱלֹהִים״ (בראשית ל:ו) וְגַם ״נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים וְגוֹ׳״ (בראשית ל:ח) – אָמְרָה רָחֵל: מֵעַתָּה עִקַּמְתִּי פְּתוּלִים, עַקְמוּמִיּוֹת עָשִׂיתִי עַד שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְדַמּוֹת עַצְמִי לְלֵאָה אֲחוֹתִי, אִם לֵאָה תִּתְפָּאֵר בִּבְצַלְאֵל בְּנָהּ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַמִּשְׁכָּן, יִצְטָרֵךְ לְהִשְׁתַּתֵּף בִּמְלַאכְתּוֹ אֶחָד מִבְּנֵי דָן, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן״ (שמות לח:כג); וְאִם שְׁלֹמֹה בֶּן אֲחוֹתִי יִבְנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף עִמּוֹ מִבְּנֵי דָן וְנַפְתָּלִי:
וְאָבִיו אִישׁ צֹרִי. לְלַמֶּדְךָ אַף עַל פִּי שֶׁאִמּוֹ אַלְמָנָה צָרִיךְ אָדָם לִתְפֹּשׂ אָמָּנוּת אָבִיו (וּלְהַחֲיוֹת אִמּוֹ ספרי אחרים אינו) (כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ שְׁלֹמֹה בַּר לֵוִי ממנטויל״א בֶּן אֲחוֹתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן):