רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק א · פסוק יב
הַחָכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ. מַה שֶּׁשָּׁאַלְתָּ:
עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד. אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ (מלכים א ג:יג) אֶתֵּן לָךְ:
אֲשֶׁר לֹא הָיָה כֵן לַמְּלָכִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה. מוּסָב עַל עֹשֶׁר וְכָבוֹד ״אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ״, כִּי הַחָכְמָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ בָּהּ תָּלוּי גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד גַּם אֲרִיכוּת יָמִים; דִּכְתִיב (משלי ג:טז) ״אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ וּבִשְׂמֹאלָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד״. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בִּמְלָכִים (מלכים א י:כג) ״וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכָּל מַלְכֵי הָאָרֶץ לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה וְגוֹמֵר״: