רש"י על דברי הימים ב· רש״י
פרק א · פסוק ט
עַתָּה ה׳ אֱלֹהִים יֵאָמֵן. פְּרָאבְרִיטְ״שׁ בְּלַעַ״ז:
כִּי אַתָּה הִמְלַכְתַּנִי. כְּלוֹמַר: כֵּיוָן שֶׁהִמְלַכְתַּנִי עַל עַם רַב כָּזֶה, צָרִיךְ אֲנִי שֶׁיְּהֵא בִּי חָכְמָה וְכֹחַ לָצֵאת לִפְנֵיהֶם וְלִלְחוֹם מִלְחֲמוֹתֵיהֶם; כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל ״וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵינוּ״ (שמואל א ח:כ). וְהוֹאִיל וְעָלַי לִשְׁאוֹל מַה שֶּׁבְּלִבִּי, אֶשְׁאַל מַה שֶּׁאֲנִי צָרִיךְ – וְזֶה, שֶׁתִּתֵּן לִי חָכְמָה: