רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כט · פסוק ל
וְהָעִתִּים אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו. עִתּוֹת צָרָה שֶׁעָבְרוּ עָלָיו; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד: ״בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי״ (תהלים לא:טז):
וְעַל יִשְׂרָאֵל. עִתּוֹת שֶׁעָבְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל:
וְעַל כָּל מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת. שֶׁבָּאוּ עַל יִשְׂרָאֵל; דֻּגְמָא בִּשְׁמוּאֵל: ״וַיַּרְעֵם ה׳ בְּקוֹל גָּדוֹל… עַל פְּלִשְׁתִּים וַיְהֻמֵּם וְגוֹ׳״ (שמואל א ז:י), וְכֵן בִּיהוֹשָׁפָט: ״וּבְעֵת הֵחֵלּוּ בְרִנָּה וּתְהִלָּה נָתַן ה׳ וְגוֹ׳״ (דברי הימים ב כ:כב), וְכֵן בְּסַנְחֵרִיב: ״וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים״ (ישעיהו לז:לו):
סוף הספר