רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כט · פסוק כא
לְמָחֳרַת הַיּוֹם. אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל וַעַד זֶה שֶׁדִּבֵּר דָּוִד כָּל דְּבָרָיו; כִּי אוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הָיָה לָהֶם פְּנַאי, כִּי כְּשֶׁהָלְכוּ מִן הַוַּעַד עָסְקוּ לִקְנוֹת בְּהֵמוֹת לְצֹרֶךְ הַקָּרְבָּנוֹת עַד הַלַּיְלָה, וּלְמָחָר וַיִּזְבְּחוּ לַה׳ זְבָחִים וְגוֹ׳:
פָּרִים אֶלֶף וְגוֹ׳. כְּבָשִׂים אֶלֶף וְנִסְכֵּיהֶם, דֻּגְמָא: ״אֵילִים חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה וְגוֹ׳״ (במדבר ז:יז), שִׁיעוּר אֶחָד לְכֻלָּם:
וּזְבָחִים לָרֹב. כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא לְדַבֵּר כְּשֶׁמְּדַבֵּר בִּשְׁנַיִם וּבִשְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים: מַנִּיחַ הָרִאשׁוֹן עַד לְסוֹף וּמְפָרֵשׁ הָאַחֲרוֹן מִיָּד, וְכֵן ״וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב״ עַד ״וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל״ (בראשית לא:לג), וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב״ הוּא ״אֹהֶל רָחֵל״ (בראשית לא:לג)? אֶלָּא ״לֹא מָצָא״ (בראשית לא:לג) הוּא מוּסָב עַל הָאֲמָהוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְשׁוּב מְפָרֵשׁ הָרִאשׁוֹן ״וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה״ (בראשית לא:לג) תְּחִלָּה ״וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל״ – מֵאֹהֶל לֵאָה הָלַךְ אֶל אֹהֶל רָחֵל, לְפִי שֶׁדְּבָרִים אֲחֵרִים צָרִיךְ לוֹמַר עַל זֶה ״וְרָחֵל לָקְחָה וְגוֹ׳״ (בראשית לא:לד), וְשׁוּב אֵין נוֹפֵל לוֹמַר ״וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהוֹת וְלֹא מָצָא״. הָכָא נַמִּי צָרִיךְ לוֹמַר עַל הַזְּבָחִים דְּבָרִים אֲחֵרִים: