רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כט · פסוק יז
וְיָדַעְתִּי אֱלֹהַי כִּי אַתָּה בֹּחֵן לֵבָב. אַתָּה בּוֹחֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי לְבָבוֹת, אֶחָד לְטוֹב וְאֶחָד לְרַע:
וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה. וְלֵב טוֹב וְיֹשֶׁר תִּרְצֶה, וְכִי אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁבְּיֹשֶׁר לְבָבִי – שֶׁיִּשַּׁרְתִּי לְטוֹב לְבָבִי לְלֵב אֶחָד בְּהִתְנַדַּבְתִּי אֶת כָּל אֵלֶּה, וּמִן עַמְּךָ שֶׁהִתְנַדְּבוּ. פִּתְרוֹן: בְּשֶׁלִּי אֲנִי בָּקִי וְיוֹדֵעַ, וּבְשֶׁל אֲחֵרִים אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא מַה שֶּׁרָאִיתִי, שֶׁבְּשִׂמְחָה הִתְנַדְּבוּ אֲנִי אוֹמֵר:
וְעַתָּה עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ. כְּלוֹמַר: רָאִיתִי שֶׁשָּׂמְחוּ בְּהִתְנַדְּבָם, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם מֵרְצוֹן לִבָּם הָיָה; כְּדִכְתִיב וַיִּשְׂמְחוּ הָעָם עַל הִתְנַדְּבָם:
הַנִּמְצְאוּ פֹה. הַנִּמְצָאִים כָּאן; הֵם הַכְּתוּבִים לְמַעְלָה ״וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳״ (דברי הימים א כח:א); אֲבָל עֲשִׁירֵי יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם אֲשֶׁר בְּכָל עִיר וָעִיר לֹא נִמְצְאוּ פֹה, וְעַל כֵּן, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נִתְמַעֲטָה הַנְּדָבָה, שֶׁאִלּוּ הָיוּ שְׁאָר כָּל יִשְׂרָאֵל כָּאן אָז הִתְרַבָּה הַנְּדָבָה: