רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כט · פסוק יד
וְכִי מִי אֲנִי וּמִי עַמִּי כִּי נַעְצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב. שֶׁדָּחַקְנוּ עַצְמֵנוּ לְהִתְנַדֵּב כָּל כָּךְ בְּזֹאת הַנְּדָבָה, וְלֹא מִשֶּׁלָּנוּ אֶלָּא מִמְּךָ הַכֹּל, וְחִלַּקְתָּ לָנוּ מְעַט:
וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. וּמַה שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ מִיָּדְךָ נָתַנּוּ לְךָ מִקְצָת; נוּ״ן דְּגוּשָׁה בִּמְקוֹם נוּ״ן שְׁנִיָּה: נְתַנְּנוּ לָךְ: