רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כד · פסוק ד
וַיַּחְלְקוּם לִבְנֵי אֶלְעָזָר רָאשִׁים לְבֵית אָבוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר. מִתְּחִלָּה בְּמִשְׁכַּן שִׁילֹה לֹא הָיוּ כִּי אִם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִשְׁמָרוֹת, שְׁמֹנֶה מֵאֶלְעָזָר וּשְׁמֹנֶה מֵאִיתָמָר, כַּמְפֹרָשׁ בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית (כז.); וּכְשֶׁרָאָה דָוִד שֶׁהָיוּ רָאשֵׁי הַגְּבוּרִים לְאֶלְעָזָר רַבִּים, חִלְּקָם לְכָל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר שֶׁל אֶלְעָזָר לִשְׁנַיִם, וְהֶעֱמִידָם עַל שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מִשְׁמָרוֹת, וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי אִיתָמָר הֶעֱמִיד עַל מַעֲמַד מִשְׁמָר כְּבָרִאשׁוֹנָה עַל שְׁמֹנֶה מִשְׁמָרוֹת. וְכֵן מוֹכִיחַ בְּסָמוּךְ: בֵּית אָב אֶחָד אָחֻז לְאֶלְעָזָר וְאֶחָד אָחֻז לְאִיתָמָר – כְּלוֹמַר: כְּאָחוּז לְמַעֲמָד לְמִשְׁמֶרֶת שֶׁבַּמִּשְׁכָּן כְּמוֹ כֵן הֶעֱמִידָן דָּוִד עַתָּה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ: