רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כב · פסוק ה
נַעַר וָרָךְ. לְפִי שֶׁאֲפִילוּ בֶּן אַרְבָָָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה קָרוּי נַעַר, דִּכְתִיב: ״וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ וְגוֹ׳״ (שמות לג), שֶׁהֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ לֹא מָלַךְ אַחֲרֵי מֹשֶׁה כִּי אִם עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה וְחַי מֵאָה וָעֵשֶׂר שָׁנָה, נִמְצָא בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב ״וִיהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן נַעַר״, מֵאָז הָיָה בֶּן אַרְבָָָּעִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לִכְתֹּב רָךְ, שֶׁלֹּא הָיָה כִּי אִם בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁמָּלַךְ:
לְהַגְדִּיל לְמַעְלָה. גָּדֵל מְאֹד, שֶׁהִגְבִּיהוֹ שְׁלֹמֹה עַד מֵאָה וְעֶשְׂרִים אַמָּה, כְּדִכְתִיב ״וְהָאוּלָם עַל פְּנֵי הֵיכַל הַבַּיִת וְגוֹ׳״ (מלכים א ו:ג):