רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כא · פסוק כ
מִתְחַבְּאִים. מִפְּנֵי הַמַּלְאָךְ, לְקַיֵּם הַפָּסוּק ״לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ וּסְגֹר דְּלָתְךָ בַּעֲדֶךָ חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם״ (ישעיה כו:כ), וְאוֹמֵר ״וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר״ (שמות יב:כב):
וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים. לְפִי שֶׁאָמַר לְפָנֵינוּ וְהַחִטִּים לְמִנְחָה, שֶׁלֹּא תִּתְמַהּ: וְכִי הֵיאַךְ הָיוּ לְשָׁם חִטִּים?