רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק כא · פסוק ה
מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם. דּוּגְמַת ״וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם״ (במדבר יד:כט):
וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל אֶלֶף אֲלָפִים וּמֵאָה אֶלֶף וִיהוּדָה אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁבְעִים אֶלֶף. וּבִשְׁמוּאֵל (שמואל ב כד:ט) כְּתִיב ״שְׁמֹנָה מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה ה׳ מֵאוֹת אֶלֶף״, דְּמַשְׁמַע דְּלֹא הָיוּ מִיִּשְׂרָאֵל כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר כָּאן. אֶלָּא לְפִי שֶׁהַקֶּצֶף הָיָה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל דָּוִד, לֹא כָּתַב שָׁם מִסְפַּר כֻּלָּם שֶׁמָּנָה. וְאַף יוֹאָב לֹא מָנָה כָּל הַשְּׁבָטִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כִּי נִתְעַב דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶת יוֹאָב. אֲבָל כָּאן, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד מַזְכִּיר כָּאן מִסְפָּר וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁמָּנָה, כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ, שֶׁחַיִל כָּבֵד כָּזֶה הָיָה בְּשִׁבְטוֹ. וְכֵן מוֹכִיחַ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתוֹ קְצָת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמָּנָה, לֹא כָּתַב כָּל מִסְפָּרָם בִּשְׁמוּאֵל, אֲבָל כָּאן כָּתַב כָּל אוֹתוֹ מִסְפָּר שֶׁמָּנָה, דְּהָא כְּתִיב כָּאן וַיְהִי כָל יִשְׂרָאֵל, וּבִשְׁמוּאֵל לֹא כְּתִיב כָּל. וּבְפֵרוּשׁ מוֹכִיחַ כָּאן לְפָנֵינוּ, כְּדִכְתִיב ״יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הֵחֵל לִמְנוֹת וְלֹא כִלָּה וַיְהִי בָזֹאת קֶצֶף עַל יִשְׂרָאֵל וְלֹא עָלָה הַמִּסְפָּר בְּמִסְפַּר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמֶלֶךְ דָּוִד״ (דברי הימים א כז:כד):