רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יז · פסוק יז
וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ. שֶׁנָּתַתָּ לִי הַמַּלְכוּת:
לְמֵרָחוֹק. שֶׁהֶעֱמַדְתָּ אֶת מַלְכוּתִי לְעִתִּים רְחוֹקִים, שֶׁאָמַרְתָּ: ״וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד עוֹלָם״ (דברי הימים א יז:יד):
וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה. שֶׁהִשְׁוִיתַנִי וְהוֹשַׁבְתַּנִי בְּשׁוּרוֹת הַגְּדוֹלִים; כְּלוֹמַר: קָטָן הָיִיתִי, וְהוֹשַׁבְתַּנִי בְּשׁוּרוֹת נְדִיבֵי עַמְּךָ, שֶׁאָמַרְתָּ לִי: וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים:
כְּתוֹר. פִּתְרוֹן: שׁוּרָה; וְדֻגְמָא בְּכִלְאַיִם (כלאים ב:ז): רֹאשׁ תּוֹר יָרָק: