רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יז · פסוק א
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִיד. בִּשְׁמוּאֵל (שמואל ב ז:א-ב) כְּתִיב ״וַה׳ הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב״ וְגוֹ׳ וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה״, כְּדִכְתִיב לְמַעְלָה הֵימֶנָּה ״בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד״ (דברי הימים א טז:א). אָמַר דָּוִד: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קִיֵּם בּוֹ ״וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב״ (דברים יב:י), וְגַם אָנֹכִי מוּטָל עָלַי לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁכָּתוּב בְּסָמוּךְ ״וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם״ (דברים יב:יא), כְּלוֹמַר: אֶעֱשֶׂה לוֹ מִשְׁכָּן: