רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יא · פסוק יז
מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבּוֹר בֵּית לֶחֶם. זֶה הָיָה מְקוֹמוֹ שֶׁל דָּוִד דִּכְתִיב, ״וְדָוִד בֶּן יִשַׁי מִבֵּית הַלַּחְמִי״ (שמואל א יז:נח), וּלְפִי שֶׁהָיָה דָּוִד תָּדִיר מְלוּמָּד וְרָגִיל בְּאוֹתָן מַיִם, נִתְאַוָּה לָהֶם; וְכָל מַיִם וְכָל אֲוִיר שֶׁאָדָם רָגִיל בָּהֶם יָפִין לוֹ, וְשֶׁאֵין רָגִיל בָּהֶם – נִיזּוֹק. וְדוּגְמָא בְּרֵישׁ יוֹסִיפוֹן: מַלְכָּה אַחַת שֶׁחָלְתָה עַל שֶׁנִּשֵּׂאת חוּצָה מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ, וְאָמְרוּ הָרוֹפְאִים: אֵין לָהּ רְפוּאָה עַד שֶׁתִּרְחַץ וְתֵהָנֶה מִמֵּימֵי מְקוֹמָהּ; וְכֵן עָשׂוּ לָהּ: