רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק יא · פסוק ג
וַיִּכְרֹת לָהֶם דָּוִד בְּרִית. כְּאוֹתוֹ בְּרִית שֶׁכָּרַת יְהוֹיָדָע, דִּכְתִיב ״וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת הַבְּרִית בֵּין ה׳ וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַה׳״ (מלכים ב יא:יז) – פִּתְרוֹן: לִהְיוֹת לַה׳ עֲבָדִים; וְגַם בֵּין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לוֹ לַעֲבָדִים כְּמִשְׁפַּט הַמֶּלֶךְ, וְגַם הַמֶּלֶךְ – לַעֲשׂוֹת כַּחֹק לַעֲבָדָיו, לִלְחֹם מִלְחֲמוֹתָם:
לִפְנֵי ה׳. וַהֲלֹא לֹא הָיָה הַמִּשְׁכָּן בְּחֶבְרוֹן! אֶלָּא מַהוּ לִפְנֵי ה׳? כָּל מָקוֹם שֶׁעוֹשִׂין תְּנַאי אוֹ כּוֹרְתִין בְּרִית, הַמָּקוֹם שָׁם הוּא; דּוּגְמָא בְּיִפְתָּח: ״לִפְנֵי ה׳ בַּמִּצְפָּה״ (שופטים יא:יא), וְדוּגְמָא ״וּמָעֲלָה מַעַל בַּה׳ וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ״ (ויקרא ה:כא), כְּדִמְפָרֵשׁ בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ספרא נדבה פרשתא יב, פרק כב, ד):