רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק טז · פסוק ז
לְהוֹדוֹת לַה׳ בְּיַד אָסָף וְאֶחָיו. שֶׁאָסָף הָיָה מַתְחִיל: הוֹדוּ לַה׳ קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, וְאַחֲרֵי כֵן כָּל אֶחָיו עוֹנִים אַחֲרָיו; וְדֻגְמָא בְּעֶזְרָא: ״וּמַתַּנְיָה בֶן מִיכָא בֶּן זַבְדִּי בֶּן אָסָף רֹאשׁ הַתְּחִלָּה יְהוּדֶה לַתְּפִלָּה״ (נחמיה יא:יז) – לִכְלֵי שִׁיר הִידוֹת שְׁמוֹ, כְּדִכְתִיב בְּעֶזְרָא: ״הַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ בִּנּוּי קַדְמִיאֵל שֵׁרֵבְיָה יְהוּדָה מַתַּנְיָה עַל הַיְּדוֹת״ (נחמיה יב:ח):