רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק טו · פסוק יח
וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים. מִשְׁנֶה לָהֶם לַשּׁוֹעֲרִים:
זְכַרְיָהוּ בֵּן. כָּךְ שְׁמוֹ. וְכָל אֵלּוּ מְשׁוֹרְרִים וְשׁוֹעֲרִים הָיוּ בַּדֶּרֶךְ שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָאָרוֹן, וְהַמְּשׁוֹרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים שֶׁהֶעֱמִיד דָּוִד לְאַחַר שֶׁנָּתְנוּ הָאָרוֹן אֶל הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִד; וּבְמִשְׁכַּן שִׁילֹה הָיוּ שׁוֹעֲרִים. וּבַדֶּרֶךְ לֹא הָיוּ שׁוֹעֲרִים, לְפִי שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ כָּל כָּךְ שׁוֹעֲרִים, לְפִיכָךְ נַעֲשׂוּ מְשׁוֹרְרִים חוּץ מִשְּׁנַיִם: בְּרַכְיָה וְאֶלְקָנָה. וְכָל זֶה הָיָה בַּדֶּרֶךְ, אֲבָל בְּנוֹחַ הָאָרוֹן הָיוּ מְשׁוֹרְרִים שׁוֹעֲרִים: