רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ט
פסוק א
וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְיַחְשׂוּ. אָמַרְתִּי לְךָ קְצָת מִן יִחוּסָן מַה שֶּׁמָּצָאתִי, אֲבָל עִיקַּר יִחוּסָן עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה שֶׁהָגְלוּ לְבָבֶל בְּמַעֲלָם, וְעִמָּהֶם הָיִיתִי, אֲנִי עֶזְרָא, וְיִחוּסָם מָצָאתִי כָּתוּב וְכָתַבְתִּיו:
פסוק יח
וְעַד הֵנָּה בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ מִזְרָחָה. פִּתְרוֹן: עַד מֵהָלְאָה עַד שַׁעַר שֶׁשְּׁמוֹ שַׁעַר הַמֶּלֶךְ הַמִּזְרָחָה:
הֵמָּה הַשּׁוֹעֲרִים. שַׁלּוּם וְאֶחָיו מִמַּחֲנוֹת בְּנֵי לֵוִי:
פסוק יט
שׁוֹמְרֵי הַסִּפִּים לָאֹהֶל. שַׁלּוּם בֶּן קוֹרֵא וְאֶחָיו לְבֵית אָבִיו הַקָּרְחִים שֹׁמְרֵי הַסִּפִּים שֶׁל אֹהֶל מוֹעֵד, שֶׁלֹּא הָיוּ מַנִּיחִים שׁוּם אָדָם לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, כִּי אִם הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן:
פסוק כ
וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים ה׳ עִמּוֹ. שֶׁנִּתְנַבֵּא לְפָנִים; וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (בראשית רבה ס:ג): הוּא פִּינְחָס הַכֹּהֵן, וְעַל שֶׁלֹּא הִתִּיר לְיִפְתָּח נִדְרוֹ, נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ:
פסוק כב
הֵמָּה יִסַּד דָּוִיד וּשְׁמוּאֵל הָרֹאֶה בֶּאֱמוּנָתָם. בְּקִיּוּמָם:
פסוק כה
לְשִׁבְעַת הַיָּמִים. לְסוֹף שִׁבְעַת הַיָּמִים:
מֵעֵת אֶל עֵת. מִשִּׁבְעָה לְשִׁבְעָה, כָּל מִשְׁמֶרֶת בְּשַׁבָּתָם:
פסוק כז
וְהֵם עַל הַמַּפְתֵּחַ. עַל מַפְתֵּחַ הָעֲזָרָה:
וְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר. לִפְתּוֹחַ:
פסוק כח
וּמֵהֶם עַל כְּלֵי. כְּלֵי שָׁרֵת, בְּמִסְפָּר יוֹצִיאוּם וּבְמִסְפָּר יְבִיאוּם:
פסוק לג
וְאֵלֶּה הַמְשׁוֹרְרִים וְגוֹ׳ פְּטוּרִים. מִכָּל דָּבָר הַמְּלָאכָה, כִּי אִם לָשִׁיר שִׁירָה:
פסוק לט
אֶשְׁבָּעַל. הוּא ״אִישׁ בֹּשֶׁת״ (שמואל ב ב:ח), וּלְכָךְ כִּנָּהוּ ״בֹּשֶׁת״, לְפִי שֶׁבַּעַל לְשׁוֹן אֲדֹנִי הוּא, וְכִנָּהוּ ״בֹּשֶׁת״ לְשׁוֹן גְּנַאי:
פסוק מ
מְרִיב בַּעַל. זֶה ״מְפִיבֹשֶׁת״ (שמואל ב ד:ד): אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל מִנַּרְבּוֹנָא: מִשָּׁעָה שֶׁעָבְדוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַבַּעַל נִקְרָא הַבַּעַל שֵׁם בּוֹשֶׁת, דִּכְתִיב ״לְקַטֵּר לַבֹּשֶׁת לְקַטֵּר לַבָּעַל״ (ירמיהו יא:יג); כִּי הַבַּעַל הוּא בּוֹשֶׁת, וְגִדְעוֹן נִקְרָא ״יְרֻבַּעַל״ עַל שֶׁסֵּרֵב לוֹ בַּעַל (שופטים ו:לב), וְנִקְרָא ״יְרֻבֶּשֶׁת״, דִּכְתִיב עַל אֲבִימֶלֶךְ ״מִי הִכָּה… אֲבִימֶלֶךְ בֶּן יְרֻבֶּשֶׁת וְגוֹ׳״ בְּסֵפֶר שְׁמוּאֵל (שמואל ב יא:כא); וְנִקְרָא ״יְרֻבֶּשֶׁת״ וִ״יְרֻבַּעַל״, כִּי בַּעַל וּבֹשֶׁת אֶחָד הוּא: