רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ז · פסוק יג
בְּנֵי נַפְתָּלִי יַחֲצִיאֵל וְגוֹ׳. מַה שֶּׁלֹּא נִתְיַחֵס יוֹתֵר, זֶהוּ הַטַּעַם, כְּמְפֹרָשׁ בִּשְׁלָהֵי מְגִלַּת יְרוּשַׁלְמִי (תענית ד:): שָׁלֹשׁ סְפָרִים מָצָא עֶזְרָא, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַיַּחַס, וּמַה שֶּׁמָּצָא כָּתַב, וּמַה שֶּׁלֹּא מָצָא לֹא כָּתַב, וּמִן בְּנֵי נַפְתָּלִי לֹא מָצָא יוֹתֵר. וְזֶהוּ הַטַּעַם, שֶׁכָּל הַיַּחַס הַזֶּה מְיַחֵד בְּדִלּוּגִים, כִּי דִּלֵּג מִסֵּפֶר זֶה אֶל סֵפֶר זֶה וְחִבְּרָם, וּמַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִכְתֹּב בְּסֵפֶר זֶה, כָּתַב בְּסֵפֶר עֶזְרָא. תֵּדַע, כִּי נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ ״וְכָל יִשְׂרָאֵל הִתְיַחֲשׂוּ וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה הָגְלוּ לְבָבֶל״ (דברי הימים א ט:א) – פִּתְרוֹן: אִם רְצוֹנְךָ לֵידַע יַחַס עֲשֶׂרֶת שְׁבָטִים, לֵךְ לְחֲלַח וְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדַי (מלכים ב יז:ו), כִּי סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים שֶׁלָּהֶם גָּלָה עִמָּהֶם, אֲבָל יְהוּדָה מָצָאתִי סִפְרָן בְּבָבֶל וּמַה שֶּׁמָּצָאתִי כָּתַבְתִּי: