רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ו · פסוק טז
וְאֵלֶּה אֲשֶׁר הֶעֱמִיד דָּוִד וְגוֹ׳. כְּשֶׁהֱשִׁיבוּהוּ מִבֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם, כְּדִכְתִיב ״וַיַּעֲזֹב שָׁם לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה׳ לְאָסָף וּלְאֶחָיו לְשָׁרֵת לִפְנֵי הָאָרוֹן וְגוֹ׳״ (דברי הימים א טז:לז), וּכְתִיב ״וְעֹבֵד אֱדֹם… בֶּן יְדוּתוּן וְחֹסָה לְשֹׁעֲרִים וְגוֹ׳״ (דברי הימים א טז:לח). לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה׳ – בַּבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן, וּשְׁלֹמֹה הֶעֱמִידָן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּירוּשָׁלַיִם: