רש"י על דברי הימים א· רש״י
פרק ב · פסוק יא
וְשַׂלְמָא הוֹלִיד אֶת בֹּעַז. רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ ״אַבְצָן״ (שופטים יב:ח) זֶה בֹּעַז. וְתֵימַהּ יֵשׁ, הֵיאַךְ יָכוֹל לִהְיוֹת, וַהֲלֹא נַחְשׁוֹן בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה לִיצִיאַת מִצְרַיִם מֵת, וְשַׂלְמוֹן בְּנוֹ מֵת כְּבָר, וְהוּא הָיָה מִבָּאֵי הָאָרֶץ, וּבֹעַז בְּנוֹ, שֶׁהוּא אַבְצָן, בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ נוֹלַד, וּמִיצִיאַת מִצְרַיִם עַד יִפְתָּח הָיוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה? וַחֲכָמִים אָמְרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁבָּא בֹּעַז עַל רוּת וְהָרְתָה מִיָּד מֵת בֹּעַז, וְאַבְצָן הָיָה שׁוֹפֵט לְאַחַר מוֹת יִפְתָּח, דִּכְתִיב (שופטים יב:ח): ״וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת יִשְׂרָאֵל אַבְצָן מִבֵּית לָחֶם״. וְעַל זֶה אֲנִי תָּמֵיהַּ, שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ בְּאַבְרָם שֶׁהוּא אָמַר לְאַחַר שֶׁנִּצְרַר דָּמוֹ וְכוּ׳, וְאָמַר: ״הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד״ (בראשית יז:יז), וְאֵיךְ הוֹלִיד בֹּעַז בֶּן שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה: וְיֶשׁ לוֹמַר: עַל כֵּן אָמַר (רות ד:יג): ״וַיִּתֵּן ה׳ לָהּ הֵרָיוֹן״, דּוּגְמָתוֹ: ״וַיַּרְאֵהוּ ה׳״ (דברים לב:מו). ״אַבְצָן״ -אַב לְכָל הַצְּנוּנִים, שֶׁהֲרֵי אִשָּׁה בְּחוּרָה שָׁכְבָה אֶצְלוֹ וְנִצְטַנֵּן וְלֹא נָגַע בָּהּ (סא״א):