אור ברסלב

רש"י על דברי הימים א· רש״י

פרק א

פסוק א

אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ. עֶזְרָא כָּתַב סֵפֶר הַיַּחַס הַזֶּה עַל יְדֵי חַגַּי זְכַרְיָה וּמַלְאָכִי בְּתוֹךְ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁמֵּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁבָּא לִירוּשָׁלַיִם זְרֻבָּבֶל וִיהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן בִּימֵי כּוֹרֶשׁ הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁבָּא כּוֹרֶשׁ בֶּן אֶסְתֵּר. וְהַכֹּל מִשּׁוּם יַחַס דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהַלְוִיִּם לְשׁוֹעֲרִים וְלִשׁוֹמְרִים וְלִמְשׁוֹרְרִים, הֵיאַךְ הֶעֱמִידָן דָּוִד עַל מַעֲמָדָם וְהַכֹּהֲנִים לְמִשְׁמְרוֹתָם, לְפִיכָךְ יִחֲסָם מֵאָדָם וְעַד אַבְרָהָם. וּלְפִי שֶׁהֻצְרַךְ לְיַחֵס אֶת אַבְרָהָם הִזְכִּיר גַּם שְׁאָר הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו. וּמִשּׁוּם בָּנָיו צָרִיךְ לְיַחֵס שְׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּנֵי כְנַעַן, לְהוֹדִיעַ הֵיאַךְ יָרַשׁ אַבְרָהָם אֶת אַרְצָם. וּמֵאַחַר שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר וּלְיַחֵס תּוֹלְדוֹת כְּנַעַן, הִזְכִּיר עַל גַּבָּם (תּוֹלְדוֹת) שְׁאָר עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וּמַזְכִּירָם מְעַט מְעַט וּמַשְׁלִיכָם, עַד שֶׁהִגִּיעַ לָעִקָּר, כְּדִמְפָרֵשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה לט:י): מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָפְלָה לוֹ מַרְגָּלִית, וְעָמַד הָאָדָם וְכָבַר בִּכְבָרָה הֶעָפָר עַד שֶׁמָּצָא מַרְגָּלִיּוֹת; כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַה לִּי לְיַחֵס שֵׁם וְאַרְפַּכְשַׁד וְכוּ׳ וְתֶרַח, אֶלָּא לִמְצֹא לְאַבְרָהָם, ״וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן (לְפָנֶיךָ)״ (נחמיה ט:ח). וּמִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל יִצְחָק יִחֵס בְּנֵי עֵשָׂו וְיִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה, וּמַשְׁלִיכָן מְעַט מְעַט וּמַנִּיחָן; וּבְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי מַזְכִּיר עַל כִּי בְּנֵי עֵשָׂו יְרָשׁוּם, וְגַם לְיַחֵס תִּמְנַע שֶׁנַּעֲשֵׂית פִּילֶגֶשׁ לִבְנֵי אַבְרָהָם, לְהוֹדִיעַ שִׁבְחוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהָיְתָה בְּנוֹת נְשִׂיאִים וְאַלּוּפִים וְרָצְתָה לִהְיוֹת פִּילֶגֶשׁ לְזֶרַע אַבְרָהָם, דִּכְתִיב ״וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע״ (בראשית לו:כב), וּכְתִיב ״וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ״ (בראשית לו:יב) – אֶלָּא לְפִי שֶׁאָמְרָה: אִם אֵינִי כְדַאי לְהִנָּשֵׂא לוֹ לְאִשָּׁה, אֶהְיֶה לוֹ פִּילֶגֶשׁ (סנהדרין צט:). וְעוֹד לָכֵן יִחֵס בְּנֵי שֵׂעִיר, שֶׁהֵם הָיוּ אַלּוּפִים וּמְלָכִים, וְהַר שֵׂעִיר שֶׁל שֵׂעִיר הָיָה, וּבְאַהֲבַת יִצְחָק נְתָנָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעֵשָׂו, דִּכְתִיב ״וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם״ (דברים ב:יב); וּלְהוֹדִיעַ קִיּוּם דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר לְיִצְחָק לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ וּלְהַשְׁלִיטוֹ בַּכֹּל, וּבִשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל יִצְחָק כָּתַב כְּמוֹ כֵן ״אֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם וְגוֹמֵר״ (בראשית לו:לא):

אָדָם שֵׁת אֱנוֹשׁ. פִּתְרוֹנוֹ כְּמוֹ: בְּנֵי אָדָם – שֵׁת וּבְנֵי שֵׁת – אֱנוֹשׁ; וּלְפִי שֶׁאֵינוֹ עִקַּר הַיַּחַס מְקַצְּרָן. וּמַה שֶּׁלֹּא הִזְכִּיר קַיִן וְהֶבֶל, לְפִי שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּ תּוֹלָדוֹת, אֲבָל מִשֵּׁת יָצְאוּ תּוֹלָדוֹת: נֹחַ וְאַבְרָהָם, וּמֵאַבְרָהָם – עַד דָּוִד:

פסוק ד

נֹחַ שֵׁם חָם. וְהָיָה לוֹ לַחְשֹׁב בְּנֵי שֵׁם מִיָּד, לִמְצֹא מַרְגָּלִית אַבְרָהָם וְכוּ׳ עַד דָּוִד, וּמַשְׁלִיךְ הַטָּפֵל וּמְקַצֵּר הַיַּחַס שֶׁלּוֹ וְתוֹפֵשׂ הָעִקָּר; וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל הַיַּחַס הַזֶּה דְּדִבְרֵי הַיָּמִים. וְכֵן בְּסָמוּךְ: בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל. אֵלֶּה תּוֹלְדוֹתָם בְּכוֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיוֹת וְכוּ׳, וַיּוֹלֶד אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנֵי יִצְחָק עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל. בְּנֵי עֵשָׂו אֱלִיפָז – שֶׁמַּזְכִּיר תְּחִלָּה לְיַחֵס הַטָּפֵל, וְאַחַר כָּךְ הָעִקָּר:

פסוק ו

אַשְׁכְּנַז וְדִיפַת. (בדל״ת) וּבַחוּמָשׁ כְּתִיב ״וְרִיפַת״ (בראשית י:ג), שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ רָפִין וְלֹא הָיוּ מִתְגַּבְּרִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְלַסּוֹף נִתְמַלְּאוּ דּוֹפִי וְרִיעוּעַ:

פסוק ז

וּבְנֵי יָוָן אֱלִישָׁה. וּמָה שֶׁלֹּא הִזְכִּיר מָגוֹג וּמָדַי, לְפִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אֶלָּא הַיַּחַס, אֲבָל בְּנֵי מָגוֹג וּבְנֵי מָדַי לֹא הִזְכִּיר, לְפִי שֶׁלֹּא יָצְאוּ מֵהֶם רָאשֵׁי עוֹבְדֵי כוֹכָבִים, אֶלָּא כָּל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים נִקְרְאוּ עַל שֵׁם ״כִּתִּים וְדֹדָנִים״ (בראשית י:ד):

וְרוֹדָנִים. וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר ״וְדוֹדָנִים״ (בראשית י:ד)! כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל חוֹטְאִים הֵם בָּאִים וְרוֹדִים בָּהֶם, וּכְשֶׁיַּד יִשְׂרָאֵל תַּקִּיפָה הֵם אוֹמְרִים: בְּנֵי דוֹדֵינוּ אַתֶּם; בִּתְחִלָּה הָיוּ נִרְאִין כְּאוֹהֲבִים בִּשְׁעַת הֲנָאָתָן, לְבַסּוֹף רוֹדִים בָּהֶם (בראשית רבה לז:א):

פסוק י

הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבּוֹר בָּאָרֶץ. הוּא הֵחֵל לַעֲשׂוֹת מִלְחָמוֹת וּגְבוּרוֹת בָּאָרֶץ:

פסוק יא

וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים. בְּבְּרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה לז,ה) אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: כָּל מוֹנִיגְנָא שֶׁל מִצְרַיִם אֵינָהּ אֶלָּא בַּיָּם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: בְּדִבְרֵי הַיָּמִים לוּדִים – לוּדִיִּים כְּתִיב, בִּשְׁנֵי יוֹדִין, לוֹמַר לְךָ: לוּדִיִּים – לוּדֵי יָם, עֲנָמִים – עֲנָמֵי יָם, לְהָבִים – לְהָבֵי יָם, נַפְתֻּחִים – נַפְתּוּחֵי יָם:

פסוק יב

פַּתְרֻסִים. פַּתְרוּסֵי יָם, כַּסְלֻחִים – כַּסְלוּחֵי יָם, פְּלִשְׁתִּים – פְּלִשְׁתִּי יָם, כַּפְתֹּרִים – כַּפְתּוֹרֵי יָם; לְפִיכָךְ כָּתוּב בִּשְׁנֵי יוֹדִי״ן לִדְרוֹשׁ, וְכֵן כֻּלָּם:

פסוק יג

וּכְנַעַן יָלַד וְגוֹ׳. אֶחָד עָשָׂר הֵם וּכְנַעַן עִמָּהֶם, הֲרֵי שָׁנִים עָשָׂר. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ״יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (דברים לב:ח), כְּלוֹמַר: גְּבוּלוֹת עַמִּים הֶעֱמִיד כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁגַּם הֵם שָׁנִים עָשָׂר. כְּנֶגֶד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל הִצִּיב גְּבוּלוֹת עַמִּים, דּוּגְמַת ״אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה״ (בראשית כא:כט):

פסוק יט

כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ. נִתְחַלְּקוּ וְנִתְמַעֲטוּ יְמֵיהֶם שֶׁל בְּרִיּוֹת, שֶׁמִּתְּחִלָּה הָיוּ בְּנֵי אָדָם חַיִּים תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וְיוֹתֵר, וְנֶחְצוּ בִּימֵי אַרְפַּכְשַׁד וָאֵילָךְ לְאַרְבָּע מֵאוֹת שָׁנָה וְיוֹתֵר, וּמִן פֶּלֶג וָאֵילָךְ נֶחְצוּ לְמָאתַיִם מֵאוֹתָן אַרְבָּע מֵאוֹת:

פסוק כג

כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יָקְטָן. שֶׁהָיוּ מַקְטִין עֲסָקָיו; נָבִיא גָּדוֹל הָיָה עֵבֶר (בראשית רבה לז:ז). אֲבָל שֵׁמוֹת אֲחֵרִים לֹא נִתְּנוּ לִידָּרֵשׁ, כִּי לֹא עַל פִּי נָבִיא נָתַן לָהֶם שֵׁמוֹת:

פסוק כד

שֵׁם אַרְפַּכְשַׁד שָׁלַח. לְמַעְלָה מָנָה בָּנָיו שֶׁל שֵׁם, וְעַתָּה הִתְחִיל שׁוּב פַּעַם אַחֶרֶת מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם; מָשָׁל לְאָדָם שֶׁנָּפְלָה לוֹ מַרְגָּלִית וְכוּ׳ (בראשית רבה לט:י), כִּדְלְעֵיל (בפסוק א):

פסוק כז

אַבְרָם הוּא אַבְרָהָם. עַכְשָׁיו יִחֵס מִשֵּׁם עַד אַבְרָהָם. וּמִי הוּא זֶה אַבְרָם? שֶׁנִּקְרָא אַבְרָהָם:

פסוק לב

קְטוּרָה פִּילֶגֶשׁ אַבְרָהָם. כָּל גְּנַאי שֶׁיָּכוֹל לְסַפֵּר בָּהֶם, הוּא מְסַפֵּר, מִשּׁוּם כְּבוֹדוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּנֵי פִּילֶגֶשׁ, אֲבָל הוּא הָיָה עִקָּר וַאֲדוֹן הַבַּיִת:

פסוק לג

וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וְגוֹ׳. חֲמִשָּׁה רָאשֵׁי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, עַל כֵּן הֶעֱמִידוּ חֲמִשָּׁה מְלָכִים, לְכָל אוּמָּה מַלְכָּהּ, דִּכְתִיב ״אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְגוֹ׳, חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן״ (במדבר לא:ח):

כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה. בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ שֶׁל אַבְרָהָם:

פסוק לד

בְּנֵי יִצְחָק עֵשָׂו וְיִשְׂרָאֵל. מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל דָּוִד אָמַר יִשְׂרָאֵל וְלֹא יַעֲקֹב:

פסוק לה

בְּנֵי עֵשָׂו אֱלִיפַז. כְּדֵי לְקַצֵּר וּלְהַשְׁלִיכוֹ, וְהִזְכִּירוֹ לִכְבוֹד יִצְחָק:

פסוק מא

חַמְרָן וְאֶשְׁבָּן. וּבַחוּמָּשׁ (בראשית לו:כו) כְּתִיב ״חֶמְדָּן״. בִּתְחִלָּה הָיוּ חֲמוּדִים וְנֶחֱמָדִין כַּצַּדִּיקִים, וּלְבַסּוֹף מְכֻעָרִין כַּחֲמוֹר; כֵּן דֶּרֶךְ הַחֲמוֹר, בִּתְחִלָּה חָמוּד וּלְבַסּוֹף נַעֲשֶׂה מְכֻעָר, וְהַסּוּס מִתְּחִלָּה מְכֻעָר וּלְבַסּוֹף יָפֶה:

פסוק מג

וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים. מְפֹרָשׁ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה פג:ב): אָמַר רַבִּי אִיבּוֹ: קוֹדֶם שֶׁלֹּא עָמַד מֶלֶךְ מִיִּשְׂרָאֵל (אֲבָל מִשֶּׁמָּלַךְ מֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל) נִצָּב מֶלֶךְ בֶּאֱדוֹם. רַבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אוֹמֵר בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה מַעֲמִיד מְלָכִים זֶה מַעֲמִיד שׁוֹפְטִים, זֶה מַעֲמִיד אַלּוּפִים זֶה מַעֲמִיד נְשִׂיאִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זֶה הֶעֱמִיד שְׁמוֹנָה וְזֶה הֶעֱמִיד שְׁמוֹנָה. וְשָׁמַעְתִּי וְכִי לֹא הָיָה לֶאֱדוֹם אֶלָּא אֵלּוּ שְׁמוֹנָה מְלָכִים וּלְיִשְׂרָאֵל שְׁמוֹנָה, וַהֲלֹא יוֹתֵר הָיוּ יוֹרָם אֲחַזְיָה יוֹאָשׁ וְכוּ׳, אֶלָּא זֶה הֶעֱמִיד שְׁמוֹנָה מְלָכִים – פֵּירוּשׁ, מִזְּמַן שֶׁהִמְלִיכוּ אוֹתָן שְׁמוֹנָה מְלָכִים שֶׁל אֱדוֹם לֹא הִמְלִיכוּ אֶת מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל כִּי קוֹדֶם דָּוִד הָיוּ וְרָאשֵׁי בֵּית אֲבוֹתָיו:

תוכן העניינים

רש"י על דברי הימים א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה