רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק פט
פסקה ב
בכל עצב יהיה מותר. כלומר בכל עצב יש יתרון:
לפי מעשיו נראין כמו העצב נבזה לשון עצם היינו נמי דגרסינן אין מעצבין את הקטן ליישב העצמות:
פסקה ג
ולא פנה אל רהבים היינו רברביא דמתרברבין שמתגדלים עצמן על ידי שאמר לשר המשקים שפנה לרהבים:
אמר פרעה מי מתקיים על מי אני על אלהי או אלהי עלי אמרו לו בחלום אתה על אלהיך דכתיב והנה עומד על היאור לי יאורי:
רשתו של פוטיפר. עניותו:
פסקה ד
ופרעה חולם. וכי כל הבריות אינן חולמין אלא חלומו של מלך שכל העולם כולו ידו:
כירי קירי. מרובה בעולם. כירי עבד קירי אדון עבדים הם כאדוניהם בשנת שיש שובע בעולם:
וכה"א ישאו הרים שלום לעם וכי הרים נושאים שלום לעם אלא נשאו הרים משואתן פירות שלהן שלום לעם וכו': צומחות אחריהן בזמן שהשנים רעות גופן של בריות מעלה חטטין צומחות צמחים:
פסקה ה
כאן חלמא הוה ידע ופתרוניה בעיא גביה. לכך כתיב ותפעם אחת:
ולהלן חלמא ופשריה. לא הוה ידע נבוכדנצר:
שתי חלומות חלם חלום הצלם וחלום האילן:
ליתן גדולה לד'. דניאל חנניה מישאל ועזריה:
כאן שהיה סמוך לבוקר ותפעם רוחו ולהלן שהיה בערב ותתפעם רוחו כל הלילה:
פסקה ו
חרטומי מצרים פותרין היו אלא שלא היה קולן נכנס באזניו של פרעה בזכות יוסף:
פסקה ז
נער שוטה. בגימטריא:
עברי. (מולך) משונה:
עבד שכן מוכתב בסקוטר של פרעה בכתבים שאין עבד מולך:
פסקה ח
תנייתא דביתא פוקעת. קורה שנייה שבבית פוקעת:
תלמוד חכם שותה וטוב לו. ושתו ביין מסכתי:
עם הארץ שותה ורע לו. השקיתנו יין תרעלה:
פסקה ט
ויגלח ויחלף שמלותיו לחלוק כבוד למלכות. שהוא מעין דוגמא של מעלה שחלק מכבודו לבשר ודם:
אלהים יענה את שלום פרעה תלה הגדולה בבעליה:
י"ד שנה היו. הרעב ראוי לבוא במצרים:
שכן פרעה רואה. שבעה פרות ושבע שבלים:
כ"ח היו ראוין לבא שכן פרעה וכו' רואה אומר ליוסף כ"ח ויוסף אמר לפרעה י"ד הרי מ"ב:
כיון שירד אבינו יעקב לשם ובירכם כילה הרעב:
אימתי אותן מ' שנה חזרו בימי יחזקאל הדא הוא דכתיב ונתתי את ארץ מצרים שממה וגו' תהיה שממה ארבעים שנה. וכל זה מפורש בל"ב נתיבות מדבר שהוא שנוי: