רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק עז
פסקה א
ומי כאל ישורון. ישרים שבכם:
פסקה ב
דלמא רבי חייא רבה. פעם אחת:
אומנות אבינו יעקב:
מחיילא דמיטקסי. משוי כרך אחד של מעילים לשון ישמעאל:
פרמקוס. מכשף בלשון יון:
נטל יעקב פקרן. בגד א' דק ונתנו למלאך על צוארו אמר ליה פרמקוס פרמקוס לית חרשין מצליחין בלילה:
אמר המלאך אני מודיע עם מי הוא עוסק נתן אצבעו בארץ התחילה הארץ תופס' מקום בנעיצת אצבעו:
פסקה ג
לאיתליטים. משרת של מלך:
שהוא עומד ומתגושש עם בן המלך תלה עיניו וראה המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו. לפני בן המלך:
מי נתמלא אבק האיש שהיה עמו. שהשליכו לארץ ונתמלא אבק:
כלב אגריות. בלע"ז שלואטיק"ו ולשון יון היא:
ארי נומרין. ארי תרבות:
והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי. ומשחיקו בארי שאם יבא הכלב להזדווג לו ולהזיקו יאמר לו המלך ארי לא היה יכול לעמוד בו וכו':
רבי אלעזר אמר שעייה בשם ר' אסי אמר סידקה. רב נחמן בר יצחק אמר פירש ממקומה:
היו פוגעין זה עם זה. נלחמין זה עם זה:
מגיניה דדין לקביל מגיניה דדין. שלא היה אחד מהן יכול לנגח חבירו: