רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק עד
פסקה א
תמן שובעא. תמן זולא. נכסי חוצה לארץ אינן בכלל ברכה אלא משתשוב אל ארץ אבותיך ואהיה עמך. ולהלן הוא אומר אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך אפילו בחוצה לארץ:
יהיה עמדי. עמודי. סומכי:
פסקה ג
כל דבר ודבר שהיה לבן מתנה עם יעקב אבינו היה חוזר בו עשרה פעמים למפרע שנאמר הן לו:
שנאמר עשרת מונים ואין מנין פחות מעשרה:
צפה הקדוש ברוך הוא מה לבן עתיד לעשות ליעקב אבינו והיה צר צורה כיוצא בה:
אם כה אמר אין כתיב כאן אלא אם כה יאמר. לעתיד עושה לך לעתיד לו ולדורות:
ויצל אלהים. כזה שהוא מציל את הנצולות. כזה שהוא מפריש את הריקנות:
פסקה ה
מה שהלך יעקב לז' ימים הלך לבן ליום אחד:
מה נפשך רוצה או אינו רוצה כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויוגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה:
פסקה ו
דרך שבעת ימים יומא דהוו קיימין ביה:
פסקה ח
למה נחבאת לברוח דלמא חזר ביה. לפיכך היה מדבר עמו דברים טובים דלמא חזר ביה ואלהי אביכם אמש אמר אלי וגו':
לית הוא מיניה. כלומר אלהיכם הוא ולא משלי:
כי נכסוף נכספתה. איתחמידת:
למה באהל רחל ב' פעמים דהוה ידע דהיא משמשנית ויחפש בנר:
פסקה ט
ולא מצא את התרפים. תרפים לא מצא קיתונות מצא:
פסקה יא
טריפה לא הבאתי אליך. כמו טרוף טורף:
אנכי אחטנה. אנכי הייתי חוטא על שהייתי גוזלה מאתו:
יאמר נא ישראל. הוא אחד מהן:
פסקה יג
כולן בנותיו היו. אף בלהה וזלפה:
כשן הזה של טבריה. כך היתה גבוהה:
כמה אחים היו לו. אנטיי' חד הוה ליה ולואי קבריה. עז פנים כנגדו ובלשון יון אנטידיקוס עז פנים בעל דין:
גבורים היו כיוצא בו. ולפיכך קוראן אחיו:
פסקה יד
אשר יריתי ביני וביניך כזה שהוא מורה את החנית. כך ירה לבן את האבן מרוב גבורתו:
פסקה טו
בקש לזנבן. להרגן כמו ויזנב בך:
הוציאו פיסטיליות. ראיות ועדות שלהן:
כמה אגרות שלח יואב רבי אייבו אמר שני איגרות כתב אחד לאדומים ואחד למואבים שהן פרצו הגדר תחילה:
פסקה טז
דוויים וסכופים. כמו לענות נפש לסגפא וכ"ף וגימ"ל מתחלפות רכיל רגל. כלומר עצבים ומעונים היו על כרחם:
פסקה יז
כמה מלאכים היו חלים. כמו מחולת המחנים:
ושלח פרוזבין לפניו. שלוחים בלשון יון: