רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק ע
פסקה יא
אין פטטין את בעי. אם דברים אתה רוצה והנה רחל בתו הדא אמרת שהדבור מצוי בנשים:
פסקה יב
ויגל. את האבן כזה שמעביר את הפקק מעלגב הצלוחית:
פסקה יג
כיון דלא חמי אפסטיקתיה. פרגמטיא:
פסקה יד
כהדין גרמא אני מחליק לך. כעצם שהוא חלק שאין בו בשר:
אם היה פועלא בעשרה פולרין. אם היה נותן לעועל אחד י' פרוטות היה נותן לו ה' פרוטות:
ואם הות מובלתיה בששה פולרין הוה יהיב ג' פולרין. אם היה נותן לבני אדם אחרים לישא משוי ו' פרוטות מאותה משוי לא היה נותן לו כי אם ג':
אמר ליה יעקב מה את סבור ממון אתיתי בעי ממך לא אתיתי אלא בגין תרתין טלייתא וללבן שתי בנות:
פסקה יז
אפילו אתה נותן את הרשעים בחמור של חרשים. שמחליקין בו את הנסרים אין אתה מועיל:
פסקה יט
למה נקרא שמו לבן הארמי שרימה אפילו כל אנשי מקומו:
כל ההוא יומא הוו מכללין ביה כיון דעל רמשא אמר להון מהו כדין אמרו ליה את גמיל חסד בזכותך והיו מקלסין קמיה וא"ל לייא היא היא לאה היא לאה:
ברמשא אתון מעלתא. באו להכניסה:
וטפון. בוצינא אמר להן מהו כדין:
א"ל מה את צבי דאנן דיכרנין דכוותכון. וכי סבור אתה שאנו פרוצים כל כך ככם לשמש לנר: א"ר יוחנן כתיב ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה אמר להן דוגמא דידכון דומה ליעקב אבוכון מה יעקב עד שלא נשא אשה נשתעבד ומשנשא אשה נשתעבד אף אתם וכו':