רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק סו
פסקה ב
אומה שמשימין כהנים שלום לה בכל יום דכתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואומר וישם לך שלום:
אומה שהיא אסטטיונו של עולם. העמדתו של עולם:
הגשמים אינן יורדין אלא בזכותך:
ויתן לך. דורש ויתן לך ויחזור ויתן לך היה לו לומר יתן לך מהו ויתן לך אלא תוספת לומר יתן ויחזור ויתן יתן לך ברכות:
פסקה ג
ויתן לך כיבושיהו. יש מקום לסולת ויש מקום ליין מקום להתקיים שם הברכות:
ויתן לך את שלך. הראויות לך:
ויתן לך של אביך. שנתנו לי:
יתן לך שלך ויתן לך של אחיך. יתן לך האלהים יתן לך אלהותו אילות וכח אימתי שתצטרך לו:
ה' אלהים זכרני נא. למה הזכיר השם הזה ה' אלהים אלא כך אמר רשב"ע זכור אותה ברכה שברכני אבא ואמר ויתן לך אלהותא:
מטל השמים זה המן שנאמר בו הנני ממטיר לכם לחם מן השמים:
ורוב דגן אלו בחורים דכתיב כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים וגו':
ורוב דגן זה תלמוד. שהוא עיקר וכן מפורש יחיו דגן בתלמוד יפרחו כגפן באגדה שמושכת לבו של אדם כיין:
פסקה ד
הוה גביר לאחיך. הרבה אחים כמשמעו:
אלא בלעם. ע"י שהיה שונא פתח בברכה וסיים בקללה:
פסקה ה
פליונו של יצחק אבינו. פליון. אוהל:
כמין איצטראבמיטא היו הדלתות נקפלות לאחוריהן:
ועשו אחיו בא מצידו מזויין לצוד נפשו כמא דאת אמר ואשר לא צדה מדוע אתה צודה את נפשי לקחתה:
פסקה ז
שממית בידים תתפש כו' באי זו זכות השממית מתפשת. באי זו זכות עשו תופש מלכות בזכות אותן הידים שברכו אביו ועל חרבך תחיה:
שממית. שומם. ששמם בית אלהינו. שממית. סם המות: