רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק מב · פסקה ד
כוש. שהיה כושי ודאי:
ס"א. שיצא מנמרוד שנאמר וכוש ילד את נמרוד. ע"כ:
נמרוד. שהעמיד מרד בעולם:
אמרפל שהיתה אמירתו אפלה. שהיה גוזר גזרות רעות. אמרפל דאמר ואפלי בעלמא כל העולם משתחוים לו:
ס"א. ששחק בבריות. כדאמרינן צד את הבריות בפיהם. ע"כ:
דאפלי באברהם. שחק בו שהשליכו לכבשן האש שאין אפלי אלא שחוק כדאמרינן חד היה מפלי בבני ירושלים:
א"ר יוסי ממלחייא. שם מקום:
תמן תנינן איסרין לשם אלסר. מטבע שאנו קורין איסרין לשון אלסר אנו קורין אותן איסרים לפי שהוא שתיקן מטבע זו:
א"ר לוי אתר הוא תמן ברומי מצטווח גוים. מקום הוא ונקרא כן: