רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק לו
פסקה א
גלוג. אמור:
על גוי זה דור המבול:
בהסתר פנים. נגזר על נח שלות השקט:
פסקה ב
אבוהי דפחתא. אביו של גרוע ופחות מכולן:
פסקה ג
נתחלל ונעשה חולין. לאדמה:
למה ויטע כרם. בשביל שנטע כרם:
איש האדמה. שכל לשונות שעל פני האדמה יצאו ממנו:
בורגר. לשון בורגורותא:
אלום חסר אבר:
פסקה ד
ונתפזר זרעו. ממנו:
ונתשה. נעשה תש וחלש וישן לו:
תש כחו. מפני ששימש:
פסקה ה
אמר להון ואגיד להון. משך את לבן בדברים שהגיד להם:
מה טעם עבד יוצא בשן ועין מהכא וירא ויגד. ראה בעינו והגיד בשינו המחתך את הדבור. וכיון שלקה באחד מן האברים שחטא נפטר מקללתו ויוצא לחירות:
פסקה ו
לטלית. להתעטף בטלית:
ויפת לפיוולא. לסודר:
במוקסיהון. מלבוש א' שקורין בלשון יון אוקסמיטא:
פסקה ז
יהיה אותו האיש עבד לאחיו. במקום שהם עבדים לי:
בן רביעי שלך. ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען:
יצא חם מפוחם. שמוליד בן שיהיו פניו מפוחמות דכתיב ובני חם כוש ומצרים:
מוניטין. מטבע:
פסקה ח
בלשונו של יפת בתוך אהלי שם. והיינו דכתיב יפת אלהים ליפת ומתרגמינן יפתי ה' ליפת כלומר ירחיב. שלשונן של יפת רחב ונשמע משאר לשונות ואותו לשון ישכון באהלי שם:
אלו הטעמים. שמפרשין את המקרא שהרבה מקומות במקרא אדם יכול להבין מתוך הטעם את פירוש המקרא:
אלו ההכרעות. פסקינן ולגרמיה שמבדילין בין מלה למלה:
והתגאות. לא נתפרש לי: