רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק יג · פסקה טו
ולבסוף כל שהן. לרביעה שנייה:
מגופה. סתימה שעושין אותה מטיט ומדבקין אותה בפי חבית של יין:
ויש מגופה נשרית. בתמיה שאין בני אדם משהין את החבית אלא באוצר ס"א:
פי המגופה. אותה קרקע שעושין ממנה:
מגופה. על פי החבית והיא קרקע קשה שלועזים גר"ש:
שאת ממניען אלו מאלו שאם היו יורדים בבת אחת היו שוטפין את הזרע:
שהוא מורידן במדה. יש קרקע שצריכה רוב מים ויש קרקע שאינה צריכה רוב מים אלא קמעא ולפי מדתה המטר יורד: