רש"י על בראשית רבה· רש״י
פרק ט · פסקה יג
הנה טוב מאד. טובה מדת טובה ממדת פורענות למוד מדה כנגד מדה שאדם מודד בה:
דקיון. עלבון. ס"א לשון שבר כמו דק מחוספס כלומר השבר והחמס שעושה לחבירו תובעת המלכות ע"כ:
אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. לתבוע דקיון שלה: