רש"י על איוב· רש״י
פרק לב · פסוק יט
הִנֵּה בִטְנִי. מָלֵא רוּחַ, דְּבָרִים לְהָשִׁיב בְּתַאֲוָה:
כְּיַיִן לֹא יִפָּתֵחַ. כְּיַיִן חָדָשׁ שֶׁאֵינוֹ נִפְתָּח, וְהוּא נוֹפֵחַ, וְאַף בְּתוֹךְ אוֹבוֹת חֲדָשִׁים, וּמְבַקְּעָם:
אוֹבוֹת. נוֹדוֹת עֲשׂוּיִין כְּקוֹמַת אָדָם, גְּבוֹהִים: