רש"י על איוב· רש״י
פרק יג · פסוק ז
הֲלָאֵל תְּדַבְּרוּ עַוְלָה. אַחֲרֵי אֲשֶׁר תַּחַת אֵל בָּאתֶם לָרִיב, לֹא טוֹב שֶׁתְּדַבְּרוּ עַוְלָה:
וְלוֹ תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה. בַּעֲבוּרוֹ תְּדַבְּרוּ רְמִיָּה, כְּמוֹ ״הֵן אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל״ (איוב לג:ו), וּכְמוֹ ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם״ (דברים ט:כח) – לְצָרְכָם, וּכְמוֹ ״יִלָּחֵם לָכֶם״ (שמות יד:יד); ״הַאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל״ (שופטים ו:לא). הֻקְשָׁה בְּעֵינַי לְדַמּוֹתוֹ כָּאן, וְהוּא דֻּגְמַת ״בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ״ – עַל קֹרַח (במדבר יז:ה):