רש"י על איוב· רש״י
פרק א · פסוק א
אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ. פֵּירוּשׁוֹ: בְּאֶרֶץ אֲרָם, כְּמָה דִכְתִיב ״אֶת עוּץ בְּכֹרוֹ״ מִבְּנֵי נָחוֹר (בראשית כב:כא):
וְהָיָה הָאִישׁ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָתִיד, כֵּן דֶּרֶךְ לָשׁוֹן עִבְרִית; וּלְשׁוֹן מְלִיצָתוֹ: וְהוֹוֶה הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם – בְּנֵי אֶרֶץ הַמִּזְרָחִי; שֶׁאֲרָם בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֵהַרְרֵי קֶדֶם״ (במדבר כג:ז). דָּבָר אַחֵר: עוּץ – זֶה אִיּוֹב; בּוּז – זֶה אֱלִיהוּא בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי; וַהֲרֵי הוּא שֶׁאָמַר אִיּוֹב: ״וּבוּז מִשְׁפָּחוֹת יְחִתֵּנִי״ (איוב לא:לד) – זֶה הוּא מִמִּשְׁפַּחְתִּי שֶׁמִּחְתָּה דְבָרַי; וְהַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי (סנהדרין לט:): מִינֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא. דָּבָר אַחֵר: בְּאֶרֶץ עוּץ. בְּאֶרֶץ שֶׁנּוֹטְלִין מִמֶּנּוּ עֵצוֹת רָעוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר ״מִן הָאָרֶץ הַהִיא יָצָא אַשּׁוּר״ (בראשית י:יא); וּמָה עֵצָה נָטְלוּ? שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים: לֹא כָּל הֵימֶנּוּ לִטּוֹל אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְלִתֵּן לָנוּ אֶת הַתַּחְתּוֹנִים! אֶלָּא בּוֹאוּ לְאֶרֶץ שִׁנְעָר שֶׁשָּׁם אֱלוֹהוֹת הַרְבֵּה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ״אֶרֶץ פְּסִילִים הִיא״ (ירמיהו נ:לח). ״וְנַעֲשֶׂה מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם״ (בראשית יא:ד), וְאֵין שֵׁם הָאָמוּר כָּאן אֶלָּא עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ״ (שמות כג:יג). מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? יָשַׁב עֲלֵיהֶם בְּדִין וְהֶעֱמִיד עֲלֵיהֶם עֵדִים, שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיֵּרֶד ה׳ לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל״ (בראשית יא:ה) – וְכִי צָרִיךְ יְרִידָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם לִרְאוֹת? וְהַכְּתִיב ״עֵינֵי ה׳ מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ״ (זכריה ד:י)! אֶלָּא לְלַמֵּד הֲלָכָה לְדוֹרוֹת, שֶׁאֵין דָּנִין אֶלָּא עַל פִּי עֵדֵי רְאִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר ״אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע״ (ויקרא ה:א):
וְהָיָה. פְּשׁוּטוֹ כְּמוֹ וַיְהִי, וּמַשְׁמָעוֹ לְעָבָר וּלְהַבָּא:
תָּם וְיָשָׁר. אֲבָל בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין קוֹנוֹ וּבֵינוֹ לֹא הָיָה צַדִּיק? לְכָךְ נֶאֱמַר: וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע: