רשב"ם על שמות· רשב״ם
פרק כא · פסוק כ
בשבט - בדבר שאדם רגיל להכות את עבדו להוכיחו, אבל בחרב לפי הפשט אחר יום או יומים חייב מיתה, שאין זה דרך תוכחה אלא דרך רציחה ובעבד כנעני מדבר, אבל עבד עברי ישראל אינו כספו אלא כשכיר כתושב יהיה עמך, ודינו כישראל לכל דבריו, אלא שמוסר לו רבו שפחה כנענית.