אור ברסלב

רשב"ם על ויקרא· רשב״ם

פרק כז

פרק כו

פסוק ב

כי יפליא - יבדיל, כמו לשון מפרש שהנודר צריך לפרש באיזה ענין הוא נודר וכמה הוא נודר.

פסוק ג

ערכך - שני הכפין כפל הוא, כמו שתאמר מאודם אדמימות מן לבן לבנונית.

פסוק ט

כל אשר יתן ממנו לה' - אם הקדישו סתם.

יהיה קודש - לקרבן ולא בדק הבית.

פסוק יא

ואם כל בהמה טמאה - של קדש שהוקדשה לקרבן ונעשה טמאה בעלת מום.

והעמיד את הבהמה לפני הכהן - ויביא בדמיה קרבן.

פסוק כ

ואם מכר - הגזבר לאיש אחר - לא יוכלו בעליה לפדותה עוד, אלא מתחלקת לכהנים ביובל לכהנים של אותו משמר.

פסוק כא

תהיה אחזתו - של מקדיש.

פסוק כד

לאשר קנהו מאתו - שהקונה אותו לא היה יכול להקדישו, אלא הפירות שיש לו בו עד היובל.

פסוק כו

לא יקדיש איש אותו - לקרבן אחר, כי הוא עצמו קדוש כבר לקרבן בכור.

פסוק כז

ואם בבהמה הטמאה - ממש יקדיש אדם. באותה יש פדיון ובבהמה טמאה ממש [דלעיל] פירשו חכמים שלמים כבעלי מומים, כמו שפירשתי.

פסוק כט

יחרם מן האדם - אדם שיתחייב מיתת בית דין, אין לו פדיון.

פסוק ל

מעשר הארץ - מעשר שני.

סוף הספר

תוכן העניינים

רשב"ם על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה