אור ברסלב

רשב"ם על ויקרא· רשב״ם

פרק כא

פרק כ

פסוק א

לנפש לא יטמא בעמיו - איש בעם הכהנים לא יטמא לנפש אדם. כמו: בתולה מעמיו יקח אשה, אבל אילו היה כתוב לעמיו היה משמע לא יטמא לעמיו. כמו שכתוב: לנפש לא יטמא. לאחיו ולאחותו לא יטמא להם - ולא נאמר בהם. גם יש לפרש בנפש הנמצא בעמיו לא יטמא.

פסוק ד

לא יטמא בעל בעמיו - שום בעל בעם הכהנים לא יטמא לאשתו.

להחלו - שהרי מתחלל מכהונתו (ולפי דברי חכמים, לא מטמא לאשתו פסולה וחללה, אבל מטמא לאשתו כשירה).

פסוק ה

לא יקרחוה - על מת. והוא הדין לישראל.

פסוק ז

וחללה - בת אותן שכתוב בהן ולא יחלל זרעו.

פסוק ט

ובת איש כהן - ארוסה. ומפורש בסנהדרין.

פסוק יח

חרם ושרוע - מפורש בבכורות .

פסוק כ

מרוח אשך - מעוך ביצים.

תוכן העניינים

רשב"ם על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה