רשב"ם על ויקרא· רשב״ם
פרק יז
פסוק ד
דם יחשב לאיש ההוא דם שפך - חיוב מיתה, יחשב משמים לאיש ההוא אותו דם ששפך בשעת שחיטת חוץ.
פסוק ה
אשר הם זבחים על פני השדה - ויש מהם שטועים לשעירים ולא לשמים.
פסוק יג
וכסה בעפר - כי אז לא יהא ראוי לאכילה.
פסוק טו
אשר תאכל נבלה - אפילו קטן יטמא.
פסוק טז
ונשא עונו - אם יאכל קודש או נכנס למקדש.