רשב"ם על ויקרא· רשב״ם
פרק יד
פסוק ז
והזה שבע פעמים - על אותו המטהר מצרעתו.
פסוק יא
ואותם - הכבשים.
פסוק לז
שקערורות - מין אחד מן המראות הוא שחבריו מוכיחים עליו.
ירקרקות אדמדמות - כמו שמצינו אמוצים ברודים בתרי עשר, בזכריה מיני מראות.
פסוק מא
יקציע - יקליף, כמו: יעשהו במקצעות. ובתלמוד: המקצע מכולן טפח.
אשר הקצו - הקצות את הבית מחטופי פעל הה"י הוא. מן קצה יאמר הקצו. ויש לומר: שפתרונו לשון קיצוע מדכתיב: אחרי הקצות את הבית - נמצא שהקיצוע קרוי הקצות שהרי הלשון כתוב למעלה: ואת הבית יקציע.
פסוק נו
ולבהרת - ה"י א"ח ה"ע גורמת להפוך את התיבה באתנחתא וסוף הפסוק. מן בַּהֶרֶת בֶּהָרֶת. השעיר הַחַי באתנחתא השעיר הֶחָי. כזה וכזה תאכל הֶחָרֶב. וכבסו בגדיהם וְהִטָּהָרוּ בלא אתנחתא.